חלומות גאוליםדוגמה

אכזבה וכאב יכולים לתדלק את הפיתויים שלנו. הם גורמים לנו להיות רגישים יותר לאזורי החולשה שלנו. בין אם בהתבודדות, אכילת יתר, יחסי מין מזדמנים או שתיית כמה כוסות יין מעל הרצוי, הרצון שלנו לשכך את הכאב או לברוח ממנו מניע אותנו להתפשר. אנחנו אומרים לעצמנו שמגיע לנו להרגיש טוב יותר.

כשאנחנו כאובים אנחנו נוטים יותר להקריב את החלום שלנו בעבור הדברים הזמניים. הנוחות שדברים אלו מביאים לנו היא חולפת ושטחית במקרה הטוב, או הרסנית באכזריות במקרה הרע.

יש סצנה באופרה המפורסמת "לה בוהם" שבה שני גברים סובלים עקב חורף אכזר בפריז. אחד מהם, סופר במקצועו, השקיע אינספור שעות בפיסת עבודה. הוא כל כך קפוא שהוא כבר בקושי יכול להתרכז על הכתיבה שלו.

בהיעדר כסף לפחם או עץ שיבעיר את האש, ברגע של ייאוש מוחלט, הסופר זורק את כל הדפים שכתב לתנור. תוך שניות, ערימת הניירות עם כל מה שכתב הופכת לאפר.

הסופר הקריב את החלום שלו, כל מה שעבד למענו, עבור רגע חולף של נחת. הוא נכנע. 

אנחנו רואים את אותו הדפוס בסיפור של עשו בבראשית. בהיותו מותש ומורעב, הוא מגיע הביתה לניחוח של מרק עדשים חם. נואש למזון, עשו מוותר על בכורתו, על כל הפריבילגיות, הסמכות והירושה שמגיעים לו על היותו הבן הבכור, בעבור מרק עדשים. הוא הקריב את העתיד שלו עבור הסיפור הרגעי של הכרס. 

תקשיב, אני מבינה. 

גם אני מתפתה לאכול את הרגשות שלי כשאני כאובה (והרבה פעמים אני אפילו נכנעת לזה!).  לאחר הגירושים שלי, הבדידות פיתתה אותי להוריד את הרף ולהתפשר בהיכרויות שלי עם גברים. תודה לאל, לא נכנעתי לפיתוי הזה, אבל הוא אכן היה שם. 

כשאיבדתי את הבית והייתי על סף פשיטת רגל, שכן הציע לי עבודה במכירת תרופות שמשלמת סכום של שש ספרות. התפתיתי לקחת את העבודה אבל הבנתי שלהסכים משמעותו לשים את העבודה על "אוצרות" בצד. לא היה שווה לוותר על המטרה שאליה אלוהים קרא לי בעבור הנוחות הרגעית שביציבות כלכלית. 

לפעמים החלום שאלוהים שם בחיים שלנו מצריך הקרבה. כפי שמתברר, לאלוהים אכפת יותר מהאופי שלנו מאשר מרמת הנוחות שלנו.

אנחנו יכולים לתת לדברים הקשים לבנות את האופי שלנו או לשבור אותו. אנחנו יכולים להקריב את החלום בעבור הדברים הזמניים, או שאנחנו יכולים להתמיד ולאפשר להתמדה לחזק את האופי שלנו ולבנות בנו בגרות. 

אל תוותר על החלום שלך בשביל משהו זמני. אל תיתן לכאב או לאכזבה לגרום לך להמיר את החלומות שלך בתיקונים זמניים והנאות רגעיות. אל תוותר. יש יותר מידי על כף המאזניים.

יש חופש בצד השני של הנאמנות.  גם עבורך אישית וגם עבור כל האנשים שיושפעו משמעותית מכך שתחיה את מטרתך באופן מלא!