חסינים מפני פחדדוגמה

אתם חסינים מפני קללה

פחד בשליטה של השטן. האמת היא שהוא לא יכול לגרום נזק ממשי, אלא לגרום לנו לחשוש שהוא יכול. השטן הוא אמן ברמאות. לא חשוב כמה ינסה לעצור את אנשי אלוהים במזימות הזדוניות שלו, הוא לנצח ייכשל מכיוון שאנחנו מכוסים לנצח בדם השה!

סיפור העלילה של בלק לקלל את ישראל במדבר 22-24 מראה לנו את הדוגמא הזו. עד לנקודה זו ישראל לא הובסה בשדה הקרב. בלק, מלך מואב, היה נחוש לשנות את רצף הניצחון של ישראל. הוא רצה להיפטר מאנשי אלוהים בארץ, ולכן הוא נקט באמצעים אחרים נגדם. הוא הציע לבלעם, הנביא, כסף בכדי להטיל קללה על ישראל. למרבה הצער בלעם היה מוכן, כי הוא אהב כסף. הוא ידע שהאדון לא רוצה לקלל את ישראל, אך בכל זאת הוא ביקש, רק למקרה ש....!  הוא שאל את האדון, בתקווה שאלוהים ייתן לו סוג כזה של נבואה.

בלק ובלעם טיפסו לפסגות הסלעיים "הגבוהים של בעל" ובנו שבעה מזבחים. שם הם העלו שבעה פרים ושבעה אילים להקרבה בתקווה שאיזשהו כוח מסתורי אפלולי שיעזור להם להפריע להתקדמות אנשי אלוהים. בכל זאת, אלוהים אינו מתעסק בקללות כנגד עמו! ובכל זאת בלעם ובלק התמידו וניסו בכל הכוח מכל זווית אפשרית, אך הם גילו שהניסיון היה לחלוטין  חסר תועלת. הם הביטו באוהלי ישראל למרגלות הגבעות הגבוהות. באמצע המחנה היה המשכן, עם ענן נוכחותו של אלוהים, דגלו של האדון, היה שם כל הזמן. " הִנֵּה לֹא-יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל " (תהילים קכא: 4). בשעת בוקר מוקדמת, ישראל  נחה, בטוחה מתחת לכנפיים הפרושות של יהוה, שהיו בלתי נראות לאויבי ישראל.

בלעם נאלץ לדבר את האמת ולשאת ברכה על ישראל. הוא הראה לנו שאנשי אלוהים אינם מיועדים לקללות. אנחנו חסינים. אנחנו נגאלנו, כמו ישראל. מה שהיה נכון אז לעם אלוהים, זה נכון לגבי מי שנגאל בימינו! הפחד שומע את צעקת האויב, אך האמונה שומעת את צעקתו של מלך המלכים. " כִּי לֹא-נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא-קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה-פָּעַל אֵל!" (במדבר כג:23).

אגב, פסוק זה מזכיר לי את הפעמים הרבות שרופאי אלילים ניסו לקלל את מסעות הבשורה שלנו. פעמים רבות הכרזה פשוטה ומשוחה של  "הללויה!"  מהבמה שברה את עול הדיכוי ושלחה את המכשפות לחפש אוויר לנשימה! ניסיונותיהם לקלל אותנו ולקרוא לשדים סוכלו על ידי ההגנה האדירה של אלוהים. באמת, "חֹנֶה מַלְאַךְ-יְהוָה סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם" ((תהילים לד:8).

כאשר רוחות המוות המייללות נשמעו ברחבי מצרים בפסח, לא נפגע אף בית ישראלי. כשהאדון עבר במצרים והכה את כל הבכורים בארץ, הוא פסח על כל הבתים שראה עליהם את דם השה.

"עָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה; וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא-יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." (שמות יב:12-13)

כל ילדי אלוהים היום מכוסים ומסומנים על ידי דמו של ישוע. כל אחד ואחד מאיתנו נמצא מחוץ להישג ידם של כוחות הגיהנום, מכשפות, לחשים, קללות, שדים או כל משרתי השטן. רשויות ושררות וכוחות רוחניים רעים בשמיים לא יכולים לגעת בנו בזמן שאנחנו נחים תחת דגל הדם היקר של מושיענו, זה הפסח שלנו. ההגנה שלו סביבנו בלתי חדירה ובלתי ניתנת לערעור. תהילים קכא:5-8 מתאר את דגל ההגנה של האדון עלינו, "יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל-יַד יְמִינֶךָ; יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה; יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע יִשְׁמֹר אֶת-נַפְשֶׁךָ, יְהוָה יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם."