מרחב נשימה דוגמה

לא חייב להיות דתי כדי להכיר את המושג של "יום שבת" - יום של מנוחה. כולנו אוהבים סוף שבוע רגוע, אולי נהנים לישון, לקחת הפסקה מחיי היום יום ומכל העבודה במהלך השבוע. אך, אם אתם חושבים על יום שבת, כיום שקט, אתם לא הבנתם את הנקודה - היום שסוף סוף יתן לכם את המרחב לנשימה.

נלך קצת אחורה ונסתכל בסיפור שהובילה לפסוק הזה בספר שמות שבו אלוהים מציג את יום השבת. אנשי ישראל היו עבדים במצריים ל-400 שנים, עובדים כל יום, כל היום. ואז שחררו אותם והם הלכו במדבר ליותר מ-40 שנים. וכאן אלוהים נותן להם את המצווה לשמור את השבת - לקחת יום חופשי אחד בשבוע.

אלוהים אומר לקבוצה שלמה של אנשים שעבדו מסביב לשעון ליותר ממאה שנה ומנסים למצוא מספיק אוכל כדי להאכיל יותר מאלף אנשים באמצע המדבר לקחת יום חופשי אחד. זה נשמע הזוי! אם הם לא יעבוד ביום הזה, הם לא יאכלו באותו יום.

אך אלוהים נתן להם את יום השבת עם מטרה. בשמות לא', 13 הוא מסביר כי שמירת השבת היא סימן עבור הישראלים כי "אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם…". מה שאלוהים רצה לומר להם (ולנו), אני רוצה להוכיח שאתם יכולים לבטוח בי. אני יודע שאתם מפחדים מהרעב. אך אני אוכיח, שבוע אחרי שבוע, שתוכלו לבטוח ולהאמין בי.

אולי אתם מכירים את שאר הסיפור. אם מן ושליו, אלוהים ענה לפחדים שלהם לגבי הרעב על ידי נתינה של לחם יומי, אפילו ביום בו הם ביקש מהם לנוח ולא לעבוד.

הפקודה של אלוהים למנוחה היא הזמנה לבטוח ולהאמין בו. אם אנחנו פוחדים כי לסרב להזמנה של חברים יפגע בהם, אנחנו יכולים לבטוח באלוהים שהוא ישמור על החברות שלנו. אם אנחנו מפחדים כי הבית שלנו קטן מדי, הרכב שלנו ישן מדי, הבגדים שלנו פשוטים מדי, אנחנו יכולים לבטוח באלוהים שהערך שלנו הוא לא מסוכם בדברים עולמיים אלה. לבטוח באלוהים, במקום לשבור את השיניים שלנו ולפעול מעבר לגבול שלנו, היא הדבר בה נמצא את מרחב הנשימה באופן קבוע.