הורגים קריפטונייט עם ג'ון בוורדוגמה

ערב אחד, ג'סטין חוזר הבייתה מהעבודה ומוצא את אשתו, אנג'לה, לבושה יפה ומוכנה למשהו. הוא מסיק שהיא תכננה משהו מיוחד לשניהם ומציע להתלבש יפה גם הוא. 

אנג'לה מבולבלת ועונה: "הו, אהובי, אני יוצאת עם טוני הלילה. נאכל ארוחת ערב, נצפה בסרט ונלך לבית מלון יוקרתי. אני אחזור בבוקר." 

מי זה טוני? שואל ג'סטין בחזרה.

"הוא בן הזוג שלי מהתיכון", היא עונה.

"מה! את לא יכולה לצאת איתו!" 

"למה לא?" 

"כי אנחנו נשואים, אנחנו מחויבים אחד לשני, ואנחנו לא יוצאים עם אנשים אחרים!" הוא אומר את מה שהניח שהוא מובן מאיליו.

"חכה רגע, אהובי!", עונה אנג'לה. "אתה בן הזוג האהוב עלי. אני אוהבת אותך יותר מכל בני הזוג הישנים שלי, אבל אתה לא יכול לצפות ממני להפסיק לצאת איתם. אני הייתי קרובה לרבים מהם למשך שנים, אני עדיין אוהבת אותם, ואני רוצה ליהנות מזמן איתם. מה רע בזה?"

ברור שזה לא זוג אמיתי. אנחנו אפילו לא יכולים לדמיין מישהו שלא מבין שנישואין זאת מערכת יחסים אקסקלוסיבית. בטוח שאף אחד מאיתנו לא היה מתחתן עם אישה כמו אנג'לה שמצפה להמשיך לצאת עם בני זוג ישנים.

אבל ככה הרבה מאיתנו מתייחסים למערכת היחסים שלנו עם ישוע. 

בכל הכתובים, אלוהים משווה את הקשר שלנו איתו לברית הנישואין. כך אלוהים מתייחס גם למערכת היחסים שלו עם עמו ישראל. כל פעם שאלוהים דיבר עם העם דרך הנביאים על איך שהם בגדו בו, זה היה קשור לעבודת אלילים. 

אנחנו יכולים לחשוב על עבודת אלילים כהשתחוויה לפסלים, אבל לב העיניין הוא לעבוד את האלילים. אלוהים מגדיר "עבודה" מהסוג הזה בפעם הראשונה שהיא מוזכרת בכתובים, בסיפור על אברהם ויצחק. כאן, אנחנו רואים שעבודת אלוהים או אלילים היא ציות. 

עבודת אלוהים או עבודת אלילים היא לא שיר איטי ויפה; זה ציות. לא משנה איך אנחנו מופיעים בקהילה, אם לא נציית לאלוהים בחיי היום-יום שלנו, אנחנו לא עובדים אותו ובעצם חיים בניאוף, כמו אנג'לה. 

איך ההבנה הזאת של עבודת אלוהים או עבודת אלילים משנה את הדרך שאתה חושב על חיים כמאמין?