ההחלטה החשובה ביותר בחייך!דוגמה

 "אלוהים ברא אותך עם מטרה עבור הנצח"

כאשר אלוהים ברא אותנו, הייתה לו תוכנית להרבה יותר מ- 70 או 80 שנה לקיומנו. יש לו מטרה ספציפית לכל אחד בחיינו. תוכניתו משתרעת הן על חיינו הארציים והן על חיינו השמימיים (או הנצחיים). באגרת יעקוב ד', 14 מתואר ההבדל בין שני ההיבטים הללו של קיומנו. נאמר שם:

"מה החיים (הארציים) שלך? זה ערפל שמופיע לרגע ואז נעלם. "אגרת יעקוב ד', 14.

שמעת את האמרה, "החיים הם קצרים." לאורו של הנצח, זה נכון! הכתובים אומרים:

"... האדם נועד למות פעם אחת ואחרי כן לעמוד לפני פסק הדין." העברים ט', 27.

כולנו אמורים למות פיזית. אך מוות פיזי הוא רק סיום גופנו הגשמי, לא נשמתנו. הנשמה שלנו, או הקיום המודע שלנו לגבי החיים בגופנו, היא נצחית. נשמתנו תבלה את כל הנצח באחד משני מקומות, לאחר מותנו הגופני: גן עדן או גיהנום.

השמיים הם גן עדן נצחי בו חי אלוהים.

הגיהינום הוא הפרדה מוחלטת מאלוהים.

לידתנו הטבעית בעולם הזה הייתה לא רק ההתחלה לחיים הזמניים והפיזיים שלנו על פני האדמה, אלא גם לחיים הרוחניים שלנו כאן ומחוצה לו, למשך כל הנצח. אם כן לאור הנצח, חלקנו עשויים לראות את חיינו הארציים כבלתי חשובים, אך זה פשוט לא נכון. ייעודך הנצחי נקבע למעשה על ידי ההחלטות שאתה מקבל בתקופתך כאן על פני האדמה; והחשוב ביותר, ההחלטה להפוך את ישוע המשיח לאדון חייך. הישועה זמינה לכולנו באמצעות ישוע המשיח, ודרכו בלבד נוכל לשנות את ייעודנו, מבילוי נצחי המופרד מאלוהים, או בילוי הנצח עם אלוהים בשמיים. ישוע אמר:

"אני הדרך והאמת והחיים. אף אחד לא בא לאב אלא דרכי."יוחנן ו', 14.

ההחלטות שאנו מקבלים בחיינו הארציים חשובות גם מסיבות אחרות. הדרך בה אנו חיים כמאמינים יכולה להשפיע על גורלם הנצחי של אחרים, שעדיין לא מכירים את ישוע המשיח כמושיעם. כל יום הסובבים אותנו צופים בדוגמא שלנו לחיות למען המשיח. כמאמינים, אלוהים משתמש בכל אחד מאיתנו כדי להביא את גן העדן לסובבים אותנו, שעדיין לא מכירים אותו. ישוע אמר:

"אתה אור העולם ... הנח לאורך להאיר לפני אנשים, כדי שהם יוכלו לראות את מעשיך הטובים ולהלל את אביך שבשמיים." מתי ה', 14-16.